חושב על זה

בפוסט הקודם, סיפרתי ששלחתי מכתב לכל חברי הכנסת. מאז עברו 5 ימים והתגובות, אם לומר בלשון המעטה, מאוד לא מעודדות. בסה"כ קיבלתי 4 תגובות:

1. ח"כ דב חנין:

תודה על פנייתך לח"כ ד"ר דב חנין.

דב רואה סכנה בחוק המאגר הביומטרי המתוכנן ופגיעה בדמוקרטיה.

הוא פועל נגד החוק בועדות הכנסת ובמליאה.

תמיכת הציבור בכלל ותמיכתך בפרט חיוניים למאבק נגד החוק.

בברכה,

שירלי רקח

מנהלת הצוות הפרלמנטרי

2. ח"כ אורית זוארץ:

מכתבך התקבל בלשכתנו בברכה,

והוא יועבר לעיונה של ח"כ זוארץ בהקדם.

בברכה,

טל דרור
עוזרת פרלמנטרית לח"כ אורית זוארץ

3. ח"כ נחמן שי:

אבים, שלום. משימה לא קלה וחוששני מאוחרת מדי. אנסה. נחמן שי

ותגובתי:

תודה על המענה.

ממשימות לא קלות אין לחשוש. מאוחרת? זו עדיין הצעת חוק ועדיין לפניה דרך של קריאה ראשונה ושניה ושלישית. כל מה שאני ואנשים נוספים מבקשים, בשמה של הדמוקרטיה ובשם הזכות לפרטיות שתצביע בכל הקריאות הללו נגד. זה החלק הקל.

4. ח"כ רוברט טיבייב, שהוא חבר וועדת המדע העוסקת בחוק (על ידי העוזרת הפרלמנטרית שלו) ביקש את מספר הטלפון שלי לשם יצירת קשר. כמובן ששלחתי לו מיידית. מאחר ושנינו תושבי אופקים אני מתכוון להזמין אותו לכוס קפה אצלי בבית (יש עוגה שהכינה אשתי ועוגיות מצוינות, אם אתה קורא את זה ח"כ טיבייב). אני מקווה שהוא ייענה.

בקיצור, מתוך 120 ח"כ, 4 ענו. באחוזים זה 3 ושליש. כדאי לזכור את זה כאשר הם מוציאים עשרות אלפי שקלים לשם שמירת "הקשר עם הציבור".

להגר גם היתה הצלחה מועטה ביותר.